להקת המחול האהובה, בלט אייפמן מסנט פטרסבורג, חוזרת לישראל בפעם השבע עשרה עם יצירה חדשה, "החטא ועונשו" לפי הספר המפורסם של הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי, שבכורת היצירה התקיימה בסנט פטרסבורג בספטמבר 2024.

שנה לאחר ביקורם המוצלח האחרון, רקדני בלט אייפמן שוב מופיעים על במת בית האופרה בתל אביב.

אייפמן, השוקע בתרבות ובספרות הרוסית, מקורות ההשראה העצומים שלו, חוזר לסופר האהוב עליו - דוסטוייבסקי. זוהי היצירה השלישית שיוצר בהשראת ספריו, לאחר 'האידיוט' ו'האחים קראמזוב'.

הפעם בחר ב'החטא ועונשו', אחת מהיצירות הבולטות והמאתגרות בכתיבתו הספרותית של דוסטוייבסקי.

" החטא ועונשו"..

"אני פונה ליצירות ספרותיות מופתיות לא כדי לחפש עלילות אלא כדי להעשיר את ההפקה ברעיונות פילוסופיים ואינטלקטואליים, המתגלים כאשר אנו חוקרים לעומק את היצירה ומגלים אותם מתחת לפני השטח."

תוך נאמנות לערכים האמנותיים, אייפמן אינו מתרגם את הסיפור לתנועה, אלא נעזר בכל כלי הביטוי הייחודיים לו, שגיבש במשך עשרות שנות יצירה, כדי להציע את תשובותיו לשאלות המרכזיות העוסקות בטבע הפנימי של האנושות, במצפן המוסרי האוניברסלי ובהשלכות ההתדרדרות שלהם.

"יצירותיו של דוסטוייבסקי הן מקור שאינו מתפוגג של חוכמה, המאפשרות לנו לחקור ולהאיר את הפינות האפלות ביותר של הקיום עם האמת העמוקה ביותר. 'החטא ועונשו' מסמל את תחילת דרכו של דוסטוייבסקי ביצירת הרומנים הגדולים. זהו עניין אליו אני נמשך זה שנים רבות."

"לא תרצח" היא אחת מעשרת הדיברות החשובות ביותר, ומי שמפר את זה מבטל את הערך העליון של החיים. המתנה שניתנה לנו על ידי האלוהות ושאין לגעת בה.

סיפורו של רסקולניקוב, צעיר שמתקשה למצוא את מקומו בעולם. הוא לשעבר סטודנט שנשר מהאוניברסיטה וחי בעוני בסנט פטרבורג. הוא מדוכא מאוד ומרגיש שאין לו מטרה. ביום מן הימים משתכנע רסקולניקוב שיש לו זכות מוסרית לבצע רצח. הוא מאמין שהעולם מחולק ל'רגילים' ו'יוצאי דופן', ושליוצאי דופן יש הזכות לשבור את הכללים כדי להשיג את מטרותיהם. רסקולניקוב מחליט לרצוח כדי להוכיח את תיאורייתו, מתכנן להרוג מלווה בריבית זקנה אך התוכנית משתבשת ובסופו של דבר הוא רוצח גם את אחותה. לאחר הרציחות, רסקולניקוב נקלע לתחושת אשמה וחרדה. הוא נרדף על ידי הבלש פטרוביץ', המשוכנע שרסקולניקוב הוא הרוצח. רסקולניקוב הופך ליותר ויותר פרנואידי ומבודד, נאבק למצוא דרך להימלט מהתוצאות של מעשיו.

בהתרחשות העלילה הוא מתערב יותר ויותר ברשת של שקרים והונאה. בסופו של דבר הוא נתפס ומובא למשפט, שם הוא נידון למאסר. בכלא, רסקולניקוב מתחיל להשלים עם אשמתו ומתחיל לחפש גאולה. הרומן מסתיים כשרסקולניקוב משלים עם הבני אדם שפגע בהם ומוצא שלווה בתא הכלא שלו.

על פי ספרו של פיודור דוסטוייבסקי

מוסיקה: גוסטב מהאל, בוריס צ'יקנקו. 

תפאורה: זינובי מרגולין 

תלבושות: אולגה שיישמלשווילי 

תאורה: גאלב פישלטניצקי, בוריס אייפמן